עז' ויורשי המנוח פאדי סאמר צרואן ז"ל ואח' נ' משרד הביטחון

פסק דין

רקע:

1.ענייננו בתביעת עיזבון המנוח פאדי צרוואן ז"ל, הורי המנוח, לפיצוי נזקיהם בגין מות בנם פאדי (להלן: "המנוח") כתוצאה מירי חיילי צה"ל.

העיזבון והמנוח הינם תושבי העיר שכם. נטען בתביעה, כי בתאריך 01/11/2004, בסביבות השעה 20:40, ישב המנוח וחברו מג'די מרעי ז"ל (להלן: "מג'די" או "מרעי" או "מג'די מרעי"), ליד ביתו בשכם. כוח חיילי צה"ל – "מסתערבים", הגיע למקום, ופנה אל המנוח ואל מג'די, ואלה הרימו ידיהם אות לכניעה. חרף זאת, התקרב אחד החיילים אל המנוח, הצמיד את נשקו לצווארו של המנוח וירה בו מספר יריות מטווח קצר "כמעט אפס", נכתב בתביעה. המנוח נפל ארצה, אך החייל המשיך לירות בו. למראה ההתרחשות, ניסה מג'די לברוח מהמקום, אך חייל אחר תפס אותו, הצמיד את נשקו לראשו של מג'די וירה בו. מג'די נפל, אך החייל המשיך לירות בו עד שהרגו (ר' תיאור נסיבות האירוע כפי שפורטו בסעיף 4 לכתב התביעה).

2.בהגנתה טענה המדינה, כי מותו של המנוח נגרם כתוצאה מפעולה מלחמתית של צה"ל במציאות של לחימה סבוכה ומתמשכת מזה שנים, המתנהלת באזורי יהודה ושומרון, נגד פעילות עוינת, שלוחת רסן וטרוריסטית של פלסטינים תושבי האזור, נגד המדינה.

משנהרג המנוח ע"י פעולה מלחמתית של כוחות צה"ל, הרי שהמדינה פטורה מאחריות נזיקית בהתאם לסעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב – 1952 (להלן: "החוק").

גרסת הנתבעת לנסיבות מותו של המנוח פורטה בסעיף 4 י' לכתב ההגנה, כדלקמן:

"בפעילות מבצעית זיהו כוחות צה"ל חוליית מחבלים חמושה וביניהם המנוח. החוליה ביצעה ירי לעבר כוחות הצבא ומחילופי האש נהרג המנוח שהיה כאמור חלק מאותה חוליה".

(ר' תיאור זהה גם בסעיף 14.א לכתב ההגנה).

עוד נטען בסעיף 14.ב לכתב ההגנה, כי המנוח היה מחבל שהיה בדרכו, יחד עם קבוצת טרור, לביצוע פיגוע, וכי אין המדובר בנער תמים.

3.ב"כ התובעים פתח סיכומיו באמירה: "עניין לנו בתביעה הדנה במעשה רצח ו/או למצער הריגה אכזרי שבוצע בדם קר, ללא הצדקה וללא שום סיבה בבן אדם חף מכל פשע, ואשר חייו נגדעו בדמי ימיו על לא כל עוול בכפו".

בצדק ביקשה הנתבעת, בפתח סיכומיה, למחות על ההתבטאות הזו. אף שנסיבות מותו של המנוח, כפי גרסת התביעה, הן קשות במיוחד, עדיין לא היה מקום להתבטאות מעין זו. ענייננו במשפט אזרחי, ובמידה ונסיבות האירוע יוכחו, מדובר לכל היותר בעוולת תקיפה שבוצעה, על-פי הנטען, ע"י חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם.

המסגרת הנורמטיבית:

4.סעיף 2 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952 (להלן: "החוק") קובע את העקרון, כי "דין המדינה, לענין אחריות בנזיקים, כדין כל גוף מואגד, פרט לאמור להלן בחוק זה."

סעיף 5(א) לחוק קובע את עקרון חסינות המדינה מפני תביעה נזיקית בגין מעשה המהווה פעולה מלחמתית: "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל."

פעולה מלחמתית מהי? בתיקון מס' 4 לחוק (נתקבל בכנסת ב-1/8/2002), הוגדרה פעולה מלחמתית כדלקמן:(

"'פעולה מלחמתית' – לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות, שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי, בהתחשב במכלול נסיבותיה, ובכלל זה במטרת הפעולה, במיקומה הגאוגרפי או באיום הנשקף לכוח המבצע אותה."

הראיות:

5.מטעם התביעה נשמעו עדויות שלושה עדים:

עת/1 – סאמר צרוואן (התובע מס' 2), שהינו אביו של המנוח, תצהירו סומן ת/1; עת/2 – ג'יהאד צרוואן, דודו של המנוח ואחיו של עת/1 (טען שהיה עד ראייה), תצהירו סומן ת/2; עת/3 – מוחמד שוקו, תושב מקומי (טען שהיה עד ראייה), תצהירו סומן ת/3.